הסכם קיבוצי

עובד הגן על זכויותיך
בתחום דיני העבודה כל הפרה אפשרית של זכויות העובד יכולה להיבדק גם במסגרת הפרה אפשרית של הסכם קיבוצי. ישנם עובדים הנכללים בהסכם קיבוצי זה או אחר אם דרך התאחדות התעשיינים לעובדים מתחומי התעשייה השונים כגון תוכנה, טקסטיל ועוד ואם דרך ארגוני עובדים אחרים ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ארגוני העובדים השונים לבין המעביד או ארגוני המעבידים אליהם משתייך העובד מכילים בתוכם זכויות וחובות לעובד.

הסכם קיבוצי בדרך כלל מכיל פירוט של זכויות וחובות העובד כגון דמי נסיעה, העלאת שכרו במקרה של יוקר במשק ועוד חוקים והסכמים שנועדו להגן על העובד. לעיתים במקרה של הפרת אי אילו זכויות של העובד קל אף יותר לפנות לגוף שאחראי על ההסכם הקיבוצי אליו הוא קשור כלומר לארגון העובדים האחראי על תחום העבודה שלו בכללי או כל גוף אחר שקשור להסכם הקיבוצי שלו בשביל לטפל בהפרת הזכות ברמת הסכם קיבוצי ובלי ללכת אף לבית משפט לדיני עבודה בשביל לתבוע את זכויותיו כעובד סתם.

יש עובדים שיעדיפו לעשות הסכם פרטי בינם לבין המעביד שעוקף את ההסכם הקיבוצי בו הם נכללים כברירת מחדל. לדוגמא במקרים מסוימים הסכם קיבוצי נותן זכויות לעובד כגון ביטוח פנסיוני או ביטוחים אחרים שונים שבדרך כלל מנכים אחוז מסוים משכרו לטובת הביטוח. במקרה שהעובד מעדיף והמעביד מסכים הם יכולים לחתום על הסכם עבודה פרטי ביניהם שיכיל זכויות וחובות שונות.

שימו לב כי לא כל מפעל או מעסיק בתחום בו קיים הסכם קיבוצי בהכרח כפופים להסכם הקיבוצי ולמעשה זה תלוי בהחלטת אותו מפעל או מעסיק להתחבר להתאחדות או לגוף המקיים הסכם קיבוצי עם ארגוני העובדים השונים ובמקרים מסוימים גם אם המעסיק לא קשור לתחום שבו יש הסכם קיבוצי כלשהו עדיין יש אפשרות שהוא שייך להסכם קיבוצי מיוחד שהוא ביצע עם ארגוני עובדים כלשהם וזאת יש לברר בטרם מתחילים לעבוד.

שר התעשייה והמסחר רשאי להרחיב את ההסכם הקיבוצי על ידי צו הרחבה ולכלול בו קבוצות של עובדים מענף מסוים. בצו ההרחבה מפורטות ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעבידים שעליהם חל הצו. קיימים מצבים בהם צווי הרחבה כוללים את כל העובדים וישנם מצבים בהם צווי הרחבה מיועדים למפעל או חברה בארץ או לתחום עיסוק מסוים וקובעים את זכויות וחובות העובד מעבר לכל הסכם קיבוצי.

דמי הבראה

דמי הבראה זהו תשלום המהווה אחת מין הזכויות המגיעות לכל עובד במדינת ישראל. דמי הבראה הם כביכול תשלום עבור תקופה שנתית בה העובד זכאי לצאת לנופש בבית הבראה. התשלום מתווסף למשכורתו החודשית של האדם בתשלום אחד אשר איתו הוא יכול לעשות כרצונו.

דמי הבראה משולמים לפי החוק, כעבור צבירת ותק של שנה שלמה, מחויב המעסיק לשלם לכל עובד שלו דמי הבראה. בית הבראה הוא בית מלון, אנשים נוהגים לנצל את דמי הבראה שהם מקבלים בנופש שנתי בבית מלון בו הם נחים, צוברים כוחות וחוזרים מחודשים למקום עבודתם.

תעריף דמי הבראה משתנה ממדינה למדינה והוא נקבע על ידי הממשלה המקומית.

דמי הבראה הנם בגדר חובה ביחסים שבין עובד למעביד וכל מעביד בישראל צריך לשלם אותם כהסדרם בחוק. דיני עבודה כוללים בתוכם מגוון רחב של חוקי עבודה, פרט לחוק תשלום דמי הבראה.

דיני עבודה מסדירים את יחסי העבודה בישראל ומבטיחה יחס אחיד לכלל העובדים במדינה, הן מבחינת תשלומים מינימליים, כנקבע בשכר המינימום שקובעת הממשלה מעת לעת והן מבחינת זכויות והטבות שביניהן ניתן למצוא, דמי פיצויים, דמי מחלה, דמי חופשת לידה וכדומה.

תשלומים אלו מעניקים לאנשים רבים עזרה כלכלית משמעותית, חלק מהאנשים נעזרים בתשלום השנתי הזה למחיה היומיומית שלהם וחלקם אכן משתמשים לטובת בית מלון, שזוהי המטרה המקורית של קביעת תשלום זה.

בתום כל שנת ותק זכאי העובד לקבל ממעסיקו את תשלום דמי ההבראה, כנקבע בחוקי העבודה במדינה, בבת אחת ולתוך משכורתו החודשית, למרבית האנשים,  תשלום זה מעלה באופן משמעותי את המשכורת החודשית ומסייע להם מאוד מבחינה כלכלית.

כל מעסיק במדינת ישראל מחויב על פי חוק לתת לכלל העובדים שלו את מגוון הזכויות שלהם כפי שנקבע, גם אם אינו מכיר את כל הזכויות, המעסיק מחויב להיעזר באיש מקצוע, כמו רואה חשבון או עורך דין לענייני עבודה כדי לוודא שהוא אכן מספק לעובדיו את כל הזכויות המגיעות להם.

בכל חריגה מחוקי העסקה הקבועים והמחייבים דן בית דין לענייני עבודה האמון על מצבים כאלו.

כל עובד שהופרו זכויותיו רשאי לתבוע את המעסיק שהפר את זכויותיו כעובד, בבית דין לענייני עבודה ולקבל פיצוי הולם להפרה זו.

זכויות האישה במקום העבודה

מאבקן של הנשים לשיווין זכויות האישה במקום העבודה הוא מאבק ארוך שנים שהחל עוד לפני מאות שנים בחברות שונות בעולם בהן נשים נתפסו ונחשבו כרכוש הבעל או האבא עד לנישואיהן. שיוון הזכויות של נשים החל לקבל תפנית משמעותית רק לפני כמאה שנים, עם כניסתן של תורות סוציאליסטיות לתודעה של העולם דאז, תורות אלו דגלו בשיווין מוחלט בין המינים, לאו דווקא בגלל האהבת האישה, אלא מתוך מקום של אחדות מוחלטת. עד לתקופת המנדט הבריטי, נשים בארץ, כמו שאר הנשים שחיו תחת השלטון העותמאני, חיו בכפיפה לחוק המג’לה, החוק העותמאני, ששלל מהן את זכויות האישה במקום העבודה , לא התיר להן לרשת את בעליהן, וראה בהן רכושם של הבעלים. עם קום המדינה הוקמו שדולות רבות בתחום זכויות הנשים.

כתוצאה ממאבקן של הנשים, נשים הן בעלות זכויות זהות לשל גברים. נשים החלו ללמוד מקצועות שהיו בעבר מבצרם של גברים, נשים החלו לצאת מביתן לעבוד ולפתח קריירה. אשת קריירה הוא מונח שהיום אנו מקבלים אותו כמובן מאילו, אולם עד לפני כעשרים שנה היה בלתי נתפס. נשים היו עובדות בעבודות פקידותיות או פועלות במפעלים וזאת כדי לסייע לבעל לפרנס את המשפחה.

כתוצאה מכניסת הנשים למעגל העבודה, נדרש מאבק נוסף מצד הנשים בכל הקשור למעמדן בעבודה. נשים יולדות, נשים עדיין מטפלות בילדים קטנים, כל אלה דרשו מהנשים מאבק לקבל את זכויותיהן במקום העבודה.

חוק שוויון ההזדמנויות 1998, היה פריצת דרך משמעותית בכל הקשור לזכויות האישה במקום העבודה:

למעסיק אסור להפלות אישה בקבלת עבודה או בקידומה במקום העבודה. אסור לו לפגוע בתנאי העבודה של האישה. נשים בהריון, זכאיות על פי חוק, לצאת לטיפולים ובדיקות הקשורות להריון ללא פגיעה בשכרן.

לא ניתן לפטר אשה במהלך תקופת ההיריון, אלא באישור התמ“ת. נשים זכאיות לחופשת לידה וחזרה לתפקידן לאחר תקופה זו.

פיצויי פיטורין

פיצויי פיטורין נכללים בחוקי דיני עבודה העוסקים במערכת היחסים שבין מעביד לעובד.

פיצויי פיטורין הינם זכות כספית לו זכאי עובד ממקום עבודתו בין אם הוא פוטר או התפטר כתוצאה מהרעת תנאי עבודתו. הרעת תנאי עבודה יכולה להיחשב כזו במקרים של: שינוי מקום העבודה, שינוי זמני העבודה, שינוי היקף שעות העבודה, יחס משפיל מצד המעביד ועוד.

מטרת מתן פיצויי הפיטורין הוא לספק לעובד סכום כסף מסויים למחייתו עד שימצא עבודה.
כל עובד שמפוטר זכאי לפיצויי פיטורין אלא אם גנב, סרח או במקרים חריגים אחרים.
כך גם זכאי גם עובד שמתפטר מחמת מצב בריאותי לקוי, לידה וחריגים נוספים אחרים.

כיצד מחשבים  פיצויי פיטורין:

עובד שפוטר לאחר שנת עבודה אחת זכאי לקבל פיצויי פיטורין. פיטורין הנעשים בסמוך לשנת העבודה הראשונה, ייחשבו, אלא אם כן הוכח אחרת, כדרך להתחמק ממתן פיצויי פיטורין.

שנת עבודה נחשבת כזו אם מתממשת רציפות בעבודה לאורך אותה השנה. שירות מילואים, שבתות, חגים, ומחלה, אינם נחשבים להיעדרות מצד העובד, בכל הקשור לרציפות בעבודה לעניין תשלום פיצויי פיטורין.

חישוב פיצויי פיטורין הם: גובה משכורת אחת כפול מספר שנות העבודה, כולל חלקי שנה.
באם העובד הינו עובד לפי עמלות ובשכר משתנה ייערכו חישוב פיצויי פיטורין לפי ממוצע שנים עשר החודשים האחרונים, כפול מספר שנות הוותק.

עובד שקיבל העלאה במשכורת במהלך שנות עבודתו, השכר האחרון, הגבוה יותר, יהווה בסיס לחישוב פיצויי פיטורין. עובד הורידו את משכורתו במהלך שנות עבודתו, ייעשה חישוב נפרד לכל תקופה, ויחובר סכום התוצאה של כל אחת מהתקופות.

באם העובד נפטר, חייב המעסיק בתשלום פיצויי הפיטורין לשאיריו , המוגדרים על פי חוק.

המרכיבים שאים חלק מחישוב פיצויי הפיטורין הם- תשלום דמי נסיעות, דמי הבראה, שעות נוספות ותוספות שונות.

עקרונית, כל מעסיק חייב על פי חוק לשלם פיצויי פיטורין לעובד וכמעט בלתי אפשרי לשלול זאת ממנו גם אם התפקוד שלו במקום העבודה הוא לקוי, או שהעובד גרם נזק מסוים לחברה. המעסיק יכול להפריש לעובד כל חודש, סכום חלקי עבור פיצויי הפיטורין, או לשלם במועד סיום העבודה. אם מעסיק מתעכב בתשלום פיצויי הפיטורין, לעובד שלו, הדבר יידון במסגרת חוק הלנת השכר באחד מבתי הדין לענייני עבודה הדנים האמונים על נושאים אלו בישראל.

התארגנויות עובדים

התארגנויות עובדים במקום עבודתם נועדה לצורך אכיפת הזכויות המגיעות להם על פי חוק ושיפור תנאי עבודתם. זכאות זו מגיעה מתוקף חוק הסכמים קיבוציים 1957 שקובע כי לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנויות עובדים בוועדי עובדים או בארגון עובדים , להיות חבר בהם ולפעול במסגרתם. התארגנויות עובדים מניבות ארגון שתפקידו לדאוג לעובדים חלשים יותר , כדוגמת עובדי קבלן, על ידי השפעה על מדיניות וחקיקה בתחום. התארגנויות עובדים מלוות על ידי עורכי דין המומחים בדיני עבודה, על מנת להגיע לתוצאה האופטימלית ביותר עבור העובדים.

התארגנויות עובדים משתמשים בדרך של שביתה, בעת הצורך על מנת לקבל את מה שהובטח להם בעבר ולא מומש וכן על מנת להציב דרישות חדשות על פי הסכמים מתחדשים. הבסיס לשביתה של התארגנויות עובדים, ובכלל, הוא יצירת סולדריות בין כל העובדים על מנת לצאת למאבק על נושא זה או אחר. הסולידריות של התארגנויות עובדים חוצה גבולות פערים ודעות קדומות, וצריכה להיות משותפת בין גברים ונשים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודיים, על מנת ליצור בסיס רחב למאבק בשעת הצורך.

מקומות עבודה לא רואים תמיד בעין יפה התארגנויות עובדים היות והם מרגישים כי הדבר מאיים עליהם, ולעיתים מרגישים חלשים לבצע מהלך זה או אחר, כאשר הם יודעים שלמולם יעמדו התארגנויות עובדים נחרצות שאולי יגרמו לביטולו. עבור מעסיקים אלו מוטל קנס, באם הם מצירים את צעדיהם של העובדים ליצור התארגנות של עובדים במקום העבודה. אסור למעסיק לפטר עובד בשל היותו חלק מתוך התארגנות של עובדים. כמו כן אסור למעסיק להפריע בתהליך ההתארגנות של התארגנויות העובדים.

הארגון הגדול במדינה המייצג התארגנויות של עובדים הוא ההסתדרות החדשה, שמשתמשת בכוח משפטי וציבורי על מנת לדאוג לזכויות העובדים במדינת ישראל. ההסתדרות עוזרת בהקמת וועדי עובדים שהם מהווים דוגמא להתארגנויות של עובדים  בתחומי עבודה שונים כגון: מלונות, ענף הבנייה, ענף התעשייה, הניקיון ועוד. ההסתדרות הינה מוסד וותיק בכלכלת מדינת ישראל. חברים בה עובדים בפועל וגמלאים שהגיעו לגיל פרישה. תפקידה של ההסתדרות היא להדוף ניסיונות לפגוע במעמדם של העובדים והגמלאים ולהגדיל את כוחה של העבודה המאורגנת.

הלנת שכר

עובדים רבים לא מודעים לעובדה כי בכל מקרה של הלנת שכר כלומר איחור בתשלום המשכורת החוק מחייב את המעביד בסנקציות ובמתן פיצויי הלנה לעובד. החוק מחייב את המעביד לשלם אחוזים מסוימים מהשכר לעובד כפיצוי על הלנת השכר תלוי בגודל זמן העיכוב במשכורת.

החוק נועד להגן על עובדים ממקרים שונים של ניצול העיכוב בשכרם לרווחת המעביד (שכן ללא חוק המפעיל סנקציות על עיכוב שכר יוכלו מעבידים להשתמש בעיכוב מתן השכר של העובד לצבירת ריביות או רווחים כלשהם) ולכן בכל מקרה של הלנת שכר מומלץ לבדוק תביעה לבית משפט לדיני עבודה על מנת לקבל את הפיצויים המגיעים על האיחור במתן השכר.

עד כשנה לאחר הלנת שכר ניתן לתבוע את הפיצויים ולכן לא מומלץ למהר לתבוע את המעביד ובמיוחד חשוב לברר האם הייתה סיבה סבירה לעיכוב בשכר כגון טעות אנוש או חילוקי דעות בנוגע לגודל או תנאי השכר שבמקרים מסוימים בית המשפט עלול לקבל אותם כסיבה להלנת שכר שלא מחייבת את המעביד בתשלום סנקציות ופיצויים לעובד.

האמת שבמקרים רבים קורה שבגלל שביתות או הליכים עסקיים אחרים קורה שהמעביד נאלץ לעכב את מתן השכר לעובד ובית המשפט עלול לקבל את הצד של המעביד מכיוון שהתחום הזה הינו די אפור ויש לבדוק כל נושא לגופו לכן מומלץ לפנות לבית משפט רק כשבטוח שיש הלנת שכר לא מוצדקת או שהמעביד עשה זאת מספר פעמים דבר העשוי אף להגדיל את גובה הפיצוי ואת הזמן בין הלנת שכר לתביעה.

בסופו של דבר משכורת הנה דבר שהעובד צריך לקבל בזמן ולעיתים אף ניתן באמצעות עורך דין טוב להוכיח שנגרמו נזקים עקיפים לעובד בעקבות הלנת שכר לדוגמא אי תשלום שכר דירה או חובות אחרים שעלולים לצבור ריביות או נזקים אחרים שנגרמים בעקבות העיכוב בזמן המשכורת ולכן חשוב שבכל מקרה של הלנת שכר לתעד כל בעיה או נזק כספי שנגרם כתוצאה מכך שלעובד באותו זמן אין כסף לשלם בשביל לתבוע את המעביד על פיצויים נוספים.

זכויות האישה בתקופת הריון

מתי כדאי לפנות לעורך דין לענייני זכויות האישה בתקופת הריון
במאה העשרים ואחת קריירה ואימהות יותר מתמיד הולכות יחד אך בתחילה כשמעסיקים נכחו לדעת כי היריון עלול לפגוע בתפקודה של העובדת או ברמת הפרודוקטיביות שלה הם החלו להגביל את זמן העבודה של עובדת בהיריון ואף לפטר עובדות בהיריון ובדיוק בשל כך נחקקו חוקים רבים בשביל להגן על זכויות האישה ולסייע לנשים בהיריון בזמן העבודה.

לשם דוגמא החוק מגן על זכויות האישה שלא לדווח למעביד על כוונתה להיכנס להיריון בזמן העבודה ואף מאפשר לה שלא לספר על עובדת היותה בהיריון בזמן ההיריון עצמו. אך החל מהחודש החמישי להריונה האישה צריכה לדווח למעביד על כך שהיא בהיריון וזאת בכדי להגן על זכויותיה כעובדת כגון לאפשר לה שלא לעבוד בתנאים קשים כגון בלילה או תנאים דומים.

במקרה של פגיעה כלשהי בזכויות העובדת הנגרמות כתוצאה מעובדת היותה הרה כגון פיטורין או פגיעה בגודל או בהיקף המשרה או אפילו במקרים בהם ניתן להוכיח כי נעצר קידומה של העובדת בעבודה מומלץ לפנות לעורך דין לענייני זכויות האישה בתקופת הריון המתמחה בדיני עבודה בכלל ודיני זכויות האישה בתקופת הריון בפרט על מנת להגן על זכויותיה כעובדת.

עורך דין לענייני זכויות האישה בתקופת הריון אמור לספק סיוע לעובדת להוכיח את עובדת הנזק שנגרם לה בשכר או במשרה כתוצאה מכך שהיא בהריון או לספק לה פיצויים והגנה במקרה שהמעביד חייב אותה לעבוד בשעות הלילה, שעות נוספות מעבר ליום העבודה או בימי מנוחה.

החוק מתייחס גם לנושאי הפליית אישה הרה על פני עובדים אחרים וגם במקרה כזה עורך דין לענייני הריון יוכל לספק את המסגרת המשפטית לתביעה בתחומי הפליה וחוסר שוויון זכויות.

גם לאחר לידה אישה זכאית לזכויות מיוחדות, כך למשל, כל יולדת זכאית לחופשת לידה בתשלום מביטוח לאומי בגובה ממוצע לש משכורותיה האחרונות, בנוסף, זכאית היולדת להאריך את חופשת הלידה גם בתומה וללא תשלום נוסף. עם חזרתה לעבודה, ראשית היולדת לשעת הנקה יומית בתשלום מלא וכן יש זכויות נוספות אשר מטיבות עם ההרה והיולדת.